לע"נ אלימלך בן ר' מנחם מנדל מלכיאל
אנחנו מתפללים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים". יש כאן דגש על החיים. אנחנו רוצים לחיות!! אבל למה חשוב להדגיש שה' הוא "אלקים חיים"?
נראה בס"ד לבאר עפ"י דברי המהר"ל בהקמתו לס' דרך חיים: "ומה שנקרא התורה עץ ודרך ארץ דרך, מפני שרצה לומר כי התורה היא נטיעה חזקה כמו העץ הזה שהוא נטוע בחוזק ויש לו שרשים גדולים, אשר אם כל הרוחות בעולם באים אין מזיזין העץ הזה ממקומו, כך התורה היא נטיעה חזקה, ונטיעת התורה היא עם הש"י אשר ממנו ית' אצולה התורה הזאת מסודרת מאתו, וכמו שיתבאר עוד בכמה מקומות איך הנטיעה הזאת יוצאת מן הש"י כמו שהעץ יוצא ממקום נטיעתו היא האדמה, ואם כל באי עולם באים לעקור התורה אינם יכולים לזוז אותה אף בדבר אחד, כמו שאמרו במדרש (שם פי"ט) כשהיה שלמה המלך ע"ה מרבה נשים אמר רשב"י ספר משנה תורה עלה ונשתטח לפני הקב"ה אמר רבונו של עולם דייתקי שבטלה מקצתה בטלה כולה אמר הקב"ה הרי שלמה ואלף כיוצא בו בטלים ויו"ד ממך אינו בטל עד כאן. וכן אף אם כל ארבע מלכיות שהם כנגד ארבע רוחות העולם באים לעקור התורה מישראל על ידי גזירותם כמו שהיו עושים, אין יכולים לעקור בגזירתם התורה. ונקראת עץ חיים שמורה על נצחית התורה מצד עצמה, ולא שתאמר כי התורה ח"ו לזמן ויש לתורה הפסק מצד התורה עצמה, ולפיכך נקראת התורה עץ חיים שהדבר שנקרא חיים אין לו הפסק, כמו מעיין מים חיים שהוא מקור שאין לו הפסק, לא כמו האדם שנקרא אדם חי שלשון אדם חי ר"ל אדם שיש לו חיות וכדכתיב ויהי האדם לנפש חיה, אם כן האדם מקבל החיות ואפשר שיסולק החיות שקבל, אבל עץ החיים שהעץ הוא החיים עצמו אין לו הפסק. ולכך נקרא השם יתברך אלקים חיים שהוא החיים הנצחיים עצמו, ובמקום שנאמר חי ה' כאלו כתיב חיים שכך מורה הפת"ח. ובאדם שייך לומר חי פרעה בציר"י כמו שאר סמיכות מפני שאין החיות עצמו רק מקבל החיות ואפשר שיסולק. ובאלו שתי מלות שנקראת התורה עץ חיים רמז לך כי אין לתורה בטול הן מצד אחרים הן מצד עצמה של תורה."
ומבואר מדבריו, שאדם אינו חי באמת כי החיות שלו יכולה להיפסק ורק ה' נקרא חי באמת, כמו מעיין מים חיים אשר לא יכזבו מימיו [אפילו אחת לשבע שנים לפי המשנה בפרה ח' ט'. חיים הם תמידיים בלי הפסק!! (שמעתי מהגרמ"ש זצ"ל) ויש להעיר שאינם מים מכזבים אם פוסקים אחת ליובל].
ועפ"י דבריו מובנת בקשתינו. אנחנו מבקשים לחיות לא כחיי אדם שיש להם הפסק אלא מכוח א-להים חיים, חיים שאין להם הפסק.
והמהר"ל כותב במקום אחר [דרך חיים פ"ו מ"ח ועוד] שהחיים נובעים מדבקות:
"כי הוא יתברך אחד בלבד ואין זולתו ולפיכך המציאות והחיים שיש לאדם ולכל הנמצאים מפני שהוא יתברך אלקים חיים נותן חיים לדבקים בו ואין לנמצאים מצד עצמם דבר כי אם מה שמשפיע להם השם יתברך, ובזה הש"י אחד ואין זולתו. וזה שאמר תהלים [ל"ו י'] 'כי עמך מקור חיים באורך נראה אור', ודבר זה מצד הדביקות שהם דביקים בו יתברך. ואם מסלקים הדביקות על ידי חטא בא לשון 'כרת' כי על ידי החטא נכרת מן הדביקות הזה ולפיכך אצל הדביקות נזכר חיים שנאמר דברים [ד' ד'] 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים' וידוע כי האילן והענפים כאשר דביקים בעיקר יש להם חיים מן העיקר ואם נבדל הגוף מן העיקר מיד אין לו חיים".
יש לנו משמעות חדשה בתפילה - שנזכה להידבק בו וע"י כך לזכות לחיי אמת שאין להם הפסק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה