לע"נ אסתר בת שמואל
"סורו ממני כל פועלי און כי שמע ד' קול
בכיי"
כתב הרד"ק - וכל אדם המתפלל בזה המזמור
יוכל לומר כי בטוח הוא כי הא-ל ישמע תפלתו אם יתפלל בלב נשבר ונדכה, ולכן כתוב בלשון עבר - דוד היה בטוח שנשמע תפילתו עיי"ש.
הרב חרל"פ כותב: השמיעה היא התקרבות
ד' אשר הוא ממציא עצמו ליריאיו והוא יתברך כבר מכיר את קול בכיי כלומר בנקודה
הפנימית שבבכיי שהוא כולו קודש לד' "והס מפניו כל הארץ" [ע"פ חבקוק
ב כ] "כי יום ד' בא בוער כתנור וליהט את כל הרשעים" [ע"פ מלאכי ג י"ט]
סורו ממני כל פועלי און כי שמע ד' קול בכיי עכ"ד.
תשמיע את קול הבכי שלך. ה' שומע בכי. אם לא היה משמיע קול בכיו, מי יודע אם הבכי החרישי היה נשמע. לפעמים כ"כ כואב עד שא"א להתאפק מלהשמיע קול. אולי בבכי כזה מדובר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה