הגה"צ רבי יצחק מאיר שפירא ז"ל [אביו של הג"ר משה שפירא] ביאר כוונתם של המעפילים, דהנה בדברי משה אל ה' מצינו (יד,יג-טז): ושמעו מצרים כי העלית בכחך... והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר: מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה אל הארץ...וישחטם במדבר. ואמנם באמת טענת משה נתקבלה, ואף כי נענשו דור המדבר ובמדבר הזה יפלו פגריכם וכל מנאצי לא יראוה, מ"מ הועילה שלא היה כליה ח"ו, ובניהם יבאו לא"י וינחלו אותה.
ועל טענה זו של משה שיהא חילול ה' אם ימותו במדבר ע"י יושבי הארץ סמכו המעפילים במה שאמרו הננו ועלינו . ומ"מ אמר להם משה, למה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח, שכיון שעוברים את פי ה' היא לא תצלח, ולא יעלה בידם בשום פנים. ואמנם לבסוף היה כמתואר בפר' דברים (א,מד): וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר עד החרמה.
ובביאור הענין מצינו בדברי רש"י שם: מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את האדם מיד מתה, אף הם כשהם נוגעים בכם מיד מתים.
ובדעת זקנים מבעלי התוס' פירש, שזה היה כדבורים שעוקצין מכאן ומכאן ואין ממיתין כך ויכום ויכתום שרדפו אחריהם בהכה ופצוע אבל לא הרגום, כדי שלא יגדילו פיהם ונמצא שם שמים מתחלל, ותדע שלא מנה בכאן הנופלים במלחמה כדרך בשאר מלחמות.
והנה לדברי הדעת זקנים מבואר מאוד, דאמנם אף כי לא עלתה בידם לעלות, מ"מ חילול ה' לא נגרם עי"ז. וגם לדברי רש"י שהרגום, י"ל דכיון שגם הרודפים מתו מיד לא היה כאן טענה של מבלי יכולת ה' ולא נתחלל ש"ש. ונמצא שאין עצה ואין תבונה נגד ה', ולא עלתה בידם להצליח להמרות ציוויו של משה, והחילול ה' נמנע בדרך אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה