לרפואת הרב אברהם יוסף בן ר' משה חיים
דוד נח בן שושנה רייזל
נועם בן לאה
נעמי בת טובה
כותב הרב [עין איה אות ע"ג] כשהמחשכים מתגברים אחרי שהופעה אורה רוחנית בהירה בנשמה, התוכנים המערפלים ומוסיפים חשכה אינם מושגים אחרים כ"א אותם המושגים עצמם העליונים והבהירים שבעת הכושר שהאדם מוכן ומותאם אליהם הרי הם משחקים לפניו בבהירותם ועז אורם בכבודם וקדשם, בעת הדלדול והירידה הרי הם מתהפכים לפניו לצלמי בלהות, והתוכן הקודש בעצמו מתחלל ומהות הזיו נטל ממנו. והנטילה נפעלת מעצמיותה של המעלה מהכשרת היתרון שהופרעה פעולתו.
בחורב טענו - בחורב העמדו על מרום הפסגה של אנושיות עליונה שחברה אנושית טבעית כבר לא היתה ראויה לסמנה. "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם" ובחורב פרקו - זה היתרון המרומם בעצמו הוא הוא הגורם את הפריקה את ריקניות חיי האור התום והקודש העליון הכשרון המופלא מתהפך בעצמו לכח שולל מאפס ומחשיך עד אשר יואר באור המרפא העליון הכולל רפאות כל התחלואים אשר לאדם ואשר לעולם אור התשובה העומד אחר כתלנו.
מסביר הרב זצ"ל שאין כאן סתם איבוד מעלה אלא המעלה בעצמה גרמה אח"כ לחושך נורא. אותם אורות הפכו לצללים ואותו זיו הפך לאפילה. אותו "בחורב טענו" - המעלה העצומה של טעינת שני הכתרים היתה שורש לחושך שבא אח"כ - בחורב פרקו.
יש כאן יסוד עצום לחיי יום יום. צריך להיזהר כשמשיגים מעלה שאח"כ לא יהפוך לרועץ. והרי זו בחינת מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וכשיגרת הלשון the bigger they are the harder they fall. אם לא היו מגיעים כ"כ גבוה לא היו יורדים כ"כ נמוך.
פעמים רבות אין כאן עלייה עצומה ואח"כ ירידה תלולה אלא בו זמנית - המעלה המושגת בתחום אחד של החיים גורמת לחיסרון משמעותי בתחום אחר.
לדוגמה, אדם יכול להתעלות בדרכי הקדושה והטהרה אבל זה יבוא על חשבון שלום ביתו ויחסי אנוש נאותים וד"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה