יום שני, 7 בנובמבר 2016

תומיך ואוריך לאיש חסידיך



כהונה גדולה היא משורש החסדים כנודע. אי' במכות [י"א א'] שכה"ג צריך לבקש רחמים על דורם, והטעם הוא שהם נכנסים לפני ולפנים שמשם מקור השפע והחסד לעולם וממילא הכהן הגדול שמתחבר עם אותו מבוע צריך להתפלל ולהמשיך חסד על העולם. [עי' בזה בס' בלבבי משכן אבנה על מס"י עמ' רצ"ב].

איך מלו בניהם במדבר? תומיך – השמתשו באורים ותומים, לאיש חסידיך – והיו רשאים להחמיר על עצמם כי היו חסידים. [עי' להורות נתן]
אוריך זו תורה – שמסרו את נפשם על התורה ומכאן שאפילו שלא היו חייבים [מצד שטרם ניתנה תורה] צריך למסור את הנפש [עי' לקוטי שיחות ב' פ' שמות].


למה תומיך לפני אוריך? 

ועי' בס' די באר ובס' מאמרי פחד יצחק על סוכות ועוד חזון למועד להאריך בפסוק זה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה