בקושיית המנ"ח איך הורגין אנשי עיר הנדחת לשיטת
הרמב"ם שהרוגים גם נשים וטף ונמצא דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה כמו מקרה
שהעיד על אדם שהוא בן גרושה או בן חלוצה שתוספות הקשו שהרי עעשאי"ל שא"א
לעשות בן העד ב"ג או ב"ח משום ועשיתם לו ולא לזרעו?
אבני חן – דין כאשר זמם הוא על עיקר העדות [כגון
שהוא בן גרושה שכולל בנו] ולא על תוצאה של העדות [שגם הנשים והטף נהרגים].
ס' אז ישיר – לדעת הרמב"ם אין דין עיר הנדחת
נחשב לעונש וא"כ חורג מהכללים הרגילים של עדים זוממים שהוא מדין עדות. [ועי' חבצלת השרון]
קה"י, להורות נתן – עדות שהאב הוא בן גרושה כולל
גם בניו ואם לא נעשה בניו ב"ג וב"ח יהיה חסר בעדות על האב משא"כ
עדות על עיר הנדחת שאם האב עבד ע"ז מגזירת הכתוב הורגין גם אשתו ובניו וכאילו
העידו על ג' אנשים שונים שחייבים מיתה. בכה"ג מספיק להרוג את העד לבד שהרי
חייב על כל אחד בפרט.
בדבר מלך [ח"ד בהתחלה] – עצם העדות הוא שחייבים סקילה על
ע"ז של יחיד ואין שום דין על הנשים והטף רק מסתעף מזה שאם יש רוב ב"ד
מחילים דין של סייף גם על הנשים והטף. ומכיון שעצם העדות אינו שייך לנשים וטף הוי
עדות שאתה יכול להזימה.
האדרת – בעיר הנדחת מיירי בבניו הקטנים שהם בכלל לו משא"כ בבן
גרושה שמיירי גם בבניו הגדולים שאינם בכלל לו אלא זרעו ודרשינן לו ולא לזרעו.
ונאמרו תירוצים רבים נוספים פוק חזי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה