עי' בספר משמר הלוי [קידושין סי' נ"ז-נ"ט] שיסד עפ"י בעל הקהלות יעקב [וכן מופיע יסוד זה בספרים נוספים] שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, אבל שונה עולם הבא שלהם מעולם הבא של ישראל, ומדובר בשני עולות שונים במהותם. ודוק בלשון הרמב"ם שלישראל יש "חיי העולם הבא" ואילו לחסידי אומות העולם יש "חלק לעולם הבא" עיי"ש שהאריך בטוב טעם.
ולהעיר מדברי הגמרא [ע"ז י"ח. עיי"ש] שיצא בת קול שהקלצטונירי ורבי חנינא בן דוסא מזומנין ל"חיי" עולם הבא. משמע שהגוי הגיע לאותו מקום, ולא שיש לו רק "חלק" לעולם הבא.
ואולי שונה אותו גוי שזכה לעולם הבא למרות [שבפשטות] לא קיבל על עצמו לקיים ז' מצוות. הרי שזה מקרה חריג וא"כ אפשר להוסיף חריגה נוספת שזוכה לחיי עולם הבא כמו יהודי על מעשה הגבורה שהקל מסבלו של התנא הקדוש.
ועל עצם השאלה אם גוי יכול לזכות לחלק לעולם הבא בלי לקיים ז' מצוות, שברמב"ם משמע שלא ואילו בגמרא הנ"ל משמע שכן, אולי מעשה ההצלה והרצון למות עם הצדיק [מסופר שקפץ אח"כ לאש] היוו מעשה תשובה, וכידוע השקו"ט אם גויים יכולים לעשות תשובה. וגם יש לחלק בין הצלת תנא שהבטיח לו במיוחד לבין מקרה רגיל [עיי"ש במשמר הלוי]. ועי'.
ולהעיר מדברי הגמרא [ע"ז י"ח. עיי"ש] שיצא בת קול שהקלצטונירי ורבי חנינא בן דוסא מזומנין ל"חיי" עולם הבא. משמע שהגוי הגיע לאותו מקום, ולא שיש לו רק "חלק" לעולם הבא.
ואולי שונה אותו גוי שזכה לעולם הבא למרות [שבפשטות] לא קיבל על עצמו לקיים ז' מצוות. הרי שזה מקרה חריג וא"כ אפשר להוסיף חריגה נוספת שזוכה לחיי עולם הבא כמו יהודי על מעשה הגבורה שהקל מסבלו של התנא הקדוש.
ועל עצם השאלה אם גוי יכול לזכות לחלק לעולם הבא בלי לקיים ז' מצוות, שברמב"ם משמע שלא ואילו בגמרא הנ"ל משמע שכן, אולי מעשה ההצלה והרצון למות עם הצדיק [מסופר שקפץ אח"כ לאש] היוו מעשה תשובה, וכידוע השקו"ט אם גויים יכולים לעשות תשובה. וגם יש לחלק בין הצלת תנא שהבטיח לו במיוחד לבין מקרה רגיל [עיי"ש במשמר הלוי]. ועי'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה