יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

סיכום שיחת קודש מקץ תשע"ו - בקיצור נמרץ



מ"ד ז' – ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.
רש"י חולין הוא לנו לשון גנאי.
קושיאא' – מנין שחולין גנאי?

קושיא ב' – "חלילה לעבדיך לעשות כדבר הזה" – אין לזה שום משמעות לאדם זר החושד אותם בגניבה?

קושיא ג' – צרור המורלמה ציער יוסף את אחיו בענין הגביע? [וענה שמצאתי כתוב במדרש שרצה לראות עד כמה ימסרו נפשו על אחיהם בנימין.]

קושיא ד' - חגיגה ט"ו: - אחר מאיפירש"י מפני מה התורה לא הגינה עליוזמר יווני לא פסק מפומיהואחרי החורבן אסור לשירהקהמהרש"א – מה שייך יון לפההאיסור הוא עצם הזמרמה התכוון רש"י??

קושיא ה' - מה מונח בשם "אחר"?

יסוד של הבית ישראל שאמר שהוא יסוד בחינוךהפסוק אומר -"יתייצב על דרך לא טוברע לא ימאס”צריך למאוס ברעיכול להיות אדם שאינו עושה שום רע והוא נחשב מתייצב על דרך לא טובואילו חברו שעושה רע אינו מתייצב על דרך לא טובההבדל – הנכשל מואס במעשיו הרעיםיצרו התגברואילו מי שאינו מואס ברע אפיאם אינו עושה רע בפועלהוא מתייצב על דרך לא טוב.

צריך אינסטינקט למאוס ברע.

יש אנשים שהם חסרי רגישות מינימליתאם הם כאלו מושחתים אין ליוסף מה לדבר אתםאבל אם דנו אותו כרודף זה סיפור אחרטעות שכליתיתכן שקנאה הביאה לשנאה ששרפה את ההרגשה הבסיסית של אחוהולאידך גיסא אולי טעו אבל נשארו מתייצבים על דרך טוב.

בחן אותם – איך יגיבו כשמאשים אותם בגניבה?

הם צעקו – חלילה לעבדיך וכו' – כלומר באינסטינקט אמרו "מה פתאוםלא יכול להיות שגנבנו". זה מגלה צפונות לבם ומדותיהםהם אינם מושחתים.

אברהם לא לקח מן הגזל וכן ראובןהם שמרו על המסורת המוסרית של המשפחה. "חלילה לעבדיך" – איננו אנשי חוליןלא יעלה על הדעת שנעשה דבר כזהאצלנו חולין זה גנאי.

גנאי אינו הפירוש המלולי של המלה חולין אלא אצלם זה כךחלילה היא "לנו"! [לשון רש"י]

אחר – זרשם מבטא מהות [רשב"א]. מה קרה לאלישעזה התחיל עם "זמרוהסתיים עם "יוני”.

קודם עבר על התקנה לא לשיר אחרי החורבן ואח"כ התדרדר לזמר יוניהוא חשב שהוא מחוסןהתקנה לא שייכת אליוזמר יוני לא פסק מפיו ויש גורסים "מביתו".חדר לאשתו וילדיוהוא גילה זרות והתנכרות לתקנת חכמיםלא מאס ברעזה פשר שם "אחר”.
הוי זהירים ברשות – מדברי רשות [קדושת לוי].

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה