יום חמישי, 14 במאי 2015

בענין מי שבאו תפילין בידו יניחם ולא ימתין על הטלית. שהויי מצוה לא משהינן

חלק שמיני


סימן ו

בענין מי שבאו תפילין בידו יניחם ולא ימתין על הטלית. שהויי מצוה לא משהינן

עש"ק לסדר ובנ"י יוצאים ביד רמה התשל"ט בנ"י יצו"א.

מע"כ ידי"נ מח' בנש"ק חוב"ט חו"פ שלשת היוחסין פרי עץ הדר כש"ת הרב הגאון מוה"ר שאול אלטר שליט"א.

אחדשכת"ר בידידות נאמנה.

על דבר קושיתו לרבינו המג"א ז"ל א"ח סי' כ"ה סק"ב שכתב להסביר פסק הרמ"א ז"ל שם דבמי שבאו תפילין בידו ולא טלית יניחם ולא ימתין על הטלית כתב המג"א דכ"ה ביבמות ל"ט שהויי מצוה לא משהינן אע"פ שי"ל שיעשה אח"כ המצוה יותר מן המובחר ע"כ וע"ז תמה מעכ"ת ממגילה ו' ע"ב דבשנת העיבור דעת רשב"ג דקורין המגילה באדר שני משום דמסמך גאולה לגאולה עדיף ור' אליעזר בר' יוסי ס"ל דקורין באדר ראשון משום דאין מעבירין על המצות ופרש"י משבא לדי אקדים לעשות ולכאורה נראה מחלקותם בהא דינא אי משהינן מצוה או לא ואנן קיי"ל כרשב"ג ונמצא סותר עכ"פ לפסק המג"א ע"כ תורף דבריו היקרים.

ואשר נלפענ"ד לישב דברי רבינו המג"א חדא לפמ"ש רבינו חננאל שם ואקשינן והא אין מעבירין על המצות ופרקינן מסמך גאולת אסתר לגאולת מצרים עדיפא עכ"ל ביאור הדברים דרשב"ג ודאי נמי ס"ל כראב"י דאין מעבירין על המצות וא"כ תקשה ליה מ"ט ס"ל לעבור על מצוה זו ולשהותה עד אדר שני ומשני משום דמסמך גאולה לגאולה עדיף כלומר דאהכ"נ בעלמא מודה לראב"י דשהויי מצוה לא משהינן אלא דאפ"ה ס"ל דמסמך גאולה לגאולה עדיף ודוחה הא דאין מעבירין על המצות ודוקא כאן דאית ליה טעם לדחות הא דאין מעבירין משום גאולה אחריתא אבל היכא דליכא טעם כזה אלא משום להשהות כדי שיקיים בהידור יותר לא משהינן מטעם דמבואר ביבמות דשהויי מצוה לא משהינן. ולפ"ז אתי שפיר הא דקיי"ל כרשב"ג בקריאת מגילה ואפ"ה קיי"ל הא דאין מעבירין על המצות ושהויי מצוה כמ"ש המג"א דהיכא דליכא טעמא למדחי לא משהינן.

שנית נראה דהתוס' הביאו יש מפרשים דלא שייך למימר אין מעבירין על המצות אלא היכא שיש לפניו שתי מצות שיש לו לעשות קודם אותה דפגע ברישא והקשו עליהם דהכא ליכא אלא מצוה אחת ואפילו הכי מפרש הטעם משום אין מעבירין על המצות ועיין ט"א מה שהאריך דזה רק שם מושאל ע"ש. אמנם הריטב"א ז"ל פי' קושית הגמ' שם וז"ל בשלמא ראב"י מסתבר טעמי' למדרש קרא הכי משום דמסייע עלה טעמא דאין מעבירין על המצות ופירושו בעלמא שאם באו לידו ב' מצות שיתחיל באותה שבאת לידו תחלה ולא ימתין לאחרת וגם לא יניחנה בשבילה (נראה כרדב"ז שנביא אי"ה בסמוך) אלא רשב"ג מ"ט דריש הכי דהא קרא לא דייק הכי טפי מהם ופרקינן דקסבר מסמך גאולת אדר לגאולת ניסן עדיף הלכך היא הנותנת למדרש הכי ע"ש.

מבואר מדבריו ז"ל דראב"י ורשב"ג פליגי בכוונת הקרא והאיך למדרשי' דראב"י ס"ל דכוונת הקרא הוא על אדר ראשון ורשב"ג ס"ל דכוונת הקרא הוא על אדר שני והם לא נתנו טעם לדבריהם אלא דהכי הי' נראה להם משמעות הקרא וכמ"ש בגמ' אמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו בכל שנה ושנה ראב"י סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט ורשב"ג סבר בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן אף כאן אדר הסמוך לניסן וא"כ ראב"י ורשב"ג דרשו בטעם הקרא של כל שנה ושנה ואין להם שום מחלוקת בענין מעבירין או אין מעבירין אלא דבעל הגמ' מסביר טעמייהו ואמר בשלמא ראב"י מסתבר טעמיה דדריש אדר ראשון שסמוך לשבט משום שהוא ככל שנה ואפ"ה אפשר לקיים שניהם דרש דכל שנה וגם אין מעבירין על המצות שהוא אדר סמוך לשבט אלא לרשב"ג דדרש אדר הסמוך לניסן כל שנה ודאי איכא אבל מ"מ מ"ט לא דריש שהוא סמוך לשבט ומה סברתו דדרש קרא הכי ומשני אמר ר' טבי דטעמא דרשב"ג מסמך גאולה לגאולה עדיף פי' דבעלמא ודאי אמרינן אפילו לרשב"ג שאם באו לידו ב' מצות הכ"נ דאין מעבירין על האחת ומקיימין אותה מיד ולא ימתין לאחרת וגם לא יניחנה בשבילה אלא הכא ס"ל דמסמך גאולת אדר לגאולת ניסן עדיף ולכן דריש קרא הכי וק"ל.

בקיצור ראב"י ורשב"ג לא פליגי כלל אלא בדרשת הקרא וזה נותן טעם לסברתו ולדבריו דכל שנה ושנה וזה נותן טעם לדבריו דכל שנה ושנה והבעל הגמ' הוא דמסביר טעמם וסברתם דרשב"ג נמי מודה בכל מקום דאין מעבירין על המצות אלא דאפ"ה ס"ל דסמיכת גאולה לגאולה דוחה ולא קשה אמג"א.

ועוד בו שלישיה דנלפענ"ד לחלק בין הדבקים דלא דמי מצוה חיובית שחייבים לקיים ומוטלת אקרקפתא דגברא ואנן רוצין להשהותה יהי' מאיזה טעם שיהי' כה"ג אמרינן אין מעבירין על המצות ושהויי מצוה לא משהינן אפילו לא לעבור אותה לגמרי ואפילו אם יוכל לקיימה בהידור יותר לאחר זמן. אבל היכא דליכא מצוה אלא שהחכמים באים לתקן זמן למצוה כגון הכא שאנן צריכין לקבוע זמן לקריאת מגילה בשנה שהוא עיבור ויש פנים לכאן ופנים לכאן לכן ס"ל לראב"י לקבוע המצוה סמוך לשבט דיש סברא משום אין מעבירין ורשב"ג ס"ל לקבוע סמוך לניסן שיש סברא מסמך גאולת אסתר לגאולת מצרים ואין זה דומה לשהויי מצוה שזמנה קבוע וחייבת כבר אלא שאנן משהינן לה עכשיו מפני סיבה שלא יכולין לקיימה בהידור גמור או משום מצוה אחרת שרוצים להסמיכה אצלה וכיוצא בזה כה"ג אמרינן שהויי מצוה לא משהינן אבל לקבוע מצוה בקביעות לקיימה ולאחר שקבעוה כן ליכא נמי משום אין מעבירין דכן תקנוה חז"ל.

ומצאתי לדאתי לידי שכן כתב מרן הח"ס ז"ל א"ח סי' קס"ב במחלוקת הרדב"ז ח"א סי' י"ג באחד שהי' חבוש בבית האסורים והשר הבטיח לו לשחררו ליום אחד איזה מצוה יבחור וכתב דזריזין מקדימין למצות והח"צ סי' ק"ו חלק עליו ומרן הח"ס הסכים להרדב"ז וכתב ודלא תקשה מפ"ק דמגילה וי"ו ע"ב דמשום מסמך גאולה לגאולה מעבירים אדר ראשון ועושין בשני דהתם תחלת תקנה של אנשי כנה"ג שתקנו לעשות פורים תקנוהו בזמן המובחר ולמיתה דצבור לא חיישינן אבל אחר שכבר הוטל המצוה אגברא אין לו לפלס וזריזות עדיף ע"כ ע"ש הנה שכבר הרגיש בגמ' זו ובקושית מעכ"ת ותי' לחלק בין תיקון מצוה לקיום מצוה וכמ"ש בס"ד וכ"כ עוד שם סי' ר"ב בקיצור ע"ש ועיין ברכ"י א"ח סי' כ"ה באריכות הרבה וא"כ לדידן עכ"פ לא תקשה נמי להמג"א דמה שתי' להרדב"ז ניחא נמי להמג"א ז"ל.

ובמ"ש נלפענ"ד לישב קושיא אחרת שהקשו הגאונים בט"א מגילה הנ"ל וכן הקשה מרן בעל שפ"א ז"ל דכיון דס"ל לראב"י דאין מעבירין על המצות למ"ל דרשא דכל שנה והט"א כתב דקרא קמ"ל דאפילו לא קרא בראשון לא יקרא בשני ומרן השפ"א ז"ל תמה עליו דמנ"ל הא דאפשר אפילו לראב"י יקרא בשני ולפמ"ש ודאי דראב"י ורשב"ג תרוייהו ס"ל דאין מעבירין עה"מ אלא דהם לא פליגי בהא כלל אלא במשמעות הקרא ובעל הגמ' הוא דמסביר דבריהם ואי לאו קרא לא הוה נחלקו ובאמת יש להעמיס דברינו בדברי מרן בעל שפ"א שם אכן לפענ"ד מעיקרא לק"מ דלולי הדרש וכו' ע"ש ודוק כי קצרתי בזה.

איברא דדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר והמג"א בעצמו הביא דברי הגמ' לקמן סי' תקס"ח סק"כ כשהשנה מעוברת אי יתענה באדר ראשון או שני הביא דהת"ה מביא ראי' לנהוג בראשון מדאמרינן בפ"ק דמגילה דקריאת המגילה בשני משום דמסמך גאולה לגאולה עדיף משמע דאי לאו האי טעמא עבדינן בראשון ובתשו' מהרי"ל דחה ראי' זו (בסי' ל"א) משום דבמגילה ס"ד למיעבד בראשון דאין מעבירין על המצות ע"כ ובגמ' משמע דאי לאו קרא הוה עבדינן פורים בתרוייהו ע"ש ועיין מחצה"ש שם בביאור הדברים ונראה דהמג"א נמי הי' קשה לי אש"ס גופיה למ"ל למילף בכל שנה ושנה ת"ל משום אין מעבירין עה"מ וכקושית הט"א והשפ"א ומזה הוכיח דהו"א קורין בשתיהן ועיין לימודי ה' לימוד כ"ב ויש להאריך עוד אמנם אין הז"ג.

ומיהו בעיקר חידוש המג"א כבר הבאתי בספרי משנה הלכות ח"ה סי' ט"ו דדבר זה מחלוקת הפוסקים והתה"ד חולק עליו והובאו דבריו בלקט יושר דף 63 וכתב דלא אמרינן חביבה מצוה בשעתה אלא כשיש להסתפק שיעבור על המצוה לגמרי אז לא משהינן והכי קיי"ל בקידוש לבנה בסי' תכ"ו והחכ"צ בתשו' סי' ק"ו בסופו הסכים להתה"ד והצ"צ סי' קכ"ז חלק עליו ועיין שו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ב ובס' ארעא דרבנן אות א' האריך בדבר גם בשו"ת פמ"א ח"ב סי' א' האריך ומרן הח"ס נראה דפסק כרדב"ז בסי' י"ד שהוא כנראה שיטת המג"א ובחי' הארכתי בזה. ועיין גם בס' מגן גבורים מה שהאריך בזה.

והיות כי אני טרוד כעת בכמה ענינים לבד השיעורין כסדרן ולכן מוכרח אני לקצר ויען ויאמר סלחתי כי לולי הידידות והקרבות לא הייתי יכול אפילו לבא בכתובים רק שהאהבה מקלקלת השורה ואי"ה עוד חזון למועד להתעלס באהבים אהבת תורה ובה אשגה תמיד.

והנני חוזר מעין הפתיחה משיב ברכה ברכת מז"ט לכל המשפחה וי"ר שנזכה כלנו יחד להגדיל תורה ולהאדירה ולרומם כבוד שמים עדי יבא ינון ולו יקהת עמים כעתירת וברכת ידי"נ דושה"ט ושכ"ת וכל המשפחה הכבודה בלב ונפש

מנשה הקטן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה