רשב"א – אולי אפשר לקדש בכלי פחות משוה פרוטה
בפרשת שומרים כתיב "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגונב
וגו' ונקרב בעל הבית וגו'", דעת רמב"ן ועוד ראשונים דבעינן שיהיו הכלים שוים
פרוטה לכל הפחות, דבפחות משו"פ ליכא שבועה ולא ישיבת הדיינים. ומה שאמר שמואל
[מ:] "יצאו כלים למה שהן" היינו שא"צ חשיבות הרבה אבל שו"פ מיהא
בעינן. וברשב"א הביא שיטת רב האי גאון ושאר גאונים דס"ל דלהכי יצאו כלים
למה שהן דא"צ שיהיו הכלים שוים פרוטה. וברש"י לא גרס אף כלים דבר חשוב ואף
דאין ישיבת הדיינין בפחות משו"פ היינו בכסף או שוה כסף אבל כלי כיון שראוי למלאכתו
יש לזה חשיבות כמו פרוטה, ולהכי אף בפחות משו"פ יושבין הדיינים ונשבעין ע"ז.
הרשב"א הסתפק לשיטה זו, אם הך דינא הוא רק לענין שבועה מגזה"כ
דיצאו כלים למה שהן אבל בעלמא כלי פחות משו"פ אינו נחשב לכלום או דה"ה בעלמא
כל היכא דבעינן פרוטה מהני כלי פחות משו"פ כגון בקידושין דאף דאין אשה מתקדשת
בפחות משו"פ, מ"מ י"ל דבכלי מתקדשת אף בפחות משו"פ דלכלי יש חשיבות
כאילו היה בזה פרוטה.
קושיות על הרשב"א
בקצה"ח [סי' פ"ח סק"ג] תמה טובא על ספיקת הרשב"א,
הא מפורש בגמרא דלהכי א"א לקדש אשה בחליפין משום דחליפין איתנהו בפחות משו"פ
ואשה בפחות משו"פ לא מקניא נפשה. והנה דין חליפין הוא רק בכלי, דאין מטבע ופירות
נעשים חליפין, וכדכתיב בקרא "ושלף איש נעלו" דבעינן כלי דומיא דנעל, ואעפ"כ
מבואר דאין אשה מתקדשת בזה, הרי דבכלי פחות משו"פ א"א לקדש.
עוד הוכיח קצה"ח מדאיתא להלן [דף י"ג], כשם שאין אשה נקנית
בפחות משו"פ כך אין קרקע נקנית בפחות משו"פ. ומקשה הגמ' - והתניא אע"פ
שאין אשה נקנית בפחות משו"פ קרקע נקנית בפחות משו"פ. ומשני, כי תניא ההיא
בחליפין דתניא קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה. הרי מפורש דבדין כסף לא מהני
כלי פחות משו"פ ורק מדין חליפין מהני. ומבואר דרק לענין שבועה גזה"כ דמהני
כלי פחות משו"פ אבל בעלמא לא. ובאבני מלואים [סימן ל"א סק"ו] הוסיף
להוכיח מדאיתא [קידושין י"ב:] "ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא [מחצלת של
הדס] אמרו ליה והא לית בה שוה פרוטה א"ל תקדוש בד' זוזי דאית בה, ואמר רבא דאינה
מקודשת בד' זוזי משום דהוה שתיקה לאחר מתן מעות עי"ש. ואי נימא דמקדשין בכלי שאין
בו שו"פ, תקשי דהא ציפתא דאסא הוה כלי, דהיינו מחצלת ותתקדש בו אע"פ שאין
בו שו"פ.
תירוץ נתיה"מ שיש חילוק בין הכלים
וליישב קושיות אלו מצאנו כמה מהלכים. חדא, תירוץ נתה"מ [הובא במשובב
נתיבות סימן פ"ח סק"א] דהנה קנין סודר לענין חליפין א"צ כלי שלם וחשוב
דאפילו תפס מקצת כלי כגון שתפס חלק מבגד בשיעור ג' אצבעות נמי מהני דכמאן דפסיק דמי,
ויש לזה שם כלי לענין קנין סודר, כמו דיש לזה שם כלי לענין קבלת טומאה. אולם, ספיקת
הרשב"א היה במקרה שהיה כלי חשוב ושלם כגון מחט וכיו"ב דבזה מהני חשיבות הכלי
אף שאין בזה שו"פ ובזה הוא דהסתפק הרשב"א לענין קידושין אם מהני, וכן לענין
שבועה והודאה. אבל כלי שאינו חשוב, אף דיש לזה חשיבות כלי לענין קנין סודר, מ"מ
לא מהני לענין קידושין ושבועה והודאה.
ולפ"ז לק"מ קושיית קצה"ח, דהא דאמרו הכא בדף ג. בסוגיין
ובדף י"ג דלא מהני כלי פחות משו"פ היינו כלי שאינו חשוב דאף דמהני בדין חליפין
אבל לא מהני מדין כסף, וספיקת הרשב"א היה באופן דהכלי חשוב, דבזה יתכן דאף בפחות
משו"פ יש לזה חשיבות כמו שו"פ ולפ"ז אפשר דיתיישב גם הוכחת האבני מלואים
מציפתא דאסא די"ל דהתם אין לזה חשיבות כלי רק לענין סודר או טומאה ולא לענין קידשין.
אולם בקצה"ח במשובב נתיבות דחה דבריו דלא מצינו לחלק בין כלי לכלי וכל מה שמכונה
בשם כלי לענין קנין סודר מהני ג"כ לענין קידושין ושבועה והודאה.
תירוץ הקהלות יעקב – כאילו אומרת לדידי שוה לי
ובקה"י סימן ב' כתב ליישב באופן אחר, ע"פ כמה הקדמות, דהנה
איתא להלן דהמקדש בתמרה פחות משו"פ מקודשת מספק דחיישינן שמא שו"פ במדי.
והקשו הראשונים, דהא קי"ל דאין להקדש אלא מקומו ושעתו וכיון דכאן שוה פחות משו"פ
איך תתקדש. וכתב הר"ן דכיון דנתרצית לקבלה לקידושין הוה כאומרת לדידי שוה פרוטה
וכדחזינן גבי רב כהנא דשקל סודרא בפדיון הבן אף שלא הי' שוה חמש סלעים מפאת דלדידי'
שוה לי' ה' סלעים. ומיהו אי לא הי' שום מקום בעולם ששוה פרוטה לא הי' מהני סברת לדידי
שוה לי כיון דאין ע"ז שם ממון אבל מכיון דיתכן דבמדי שויא פרוטה א"כ מהני
לדידי שוה לי, עי"ש דאכתי צ"ב כיון דבמקום זה לא שויא פרוטה ואין לך אלא
מקומו ושעתו מה מהני לדידי שוה לי. אך הביאור הוא, דבפחות משו"פ יש ב' חסרונות,
חדא דאין ע"ז שם ממון, ועוד דדינא הוא לענין קידושין דשיעורו פרוטה אף באופן שיש
שם ממון על פחות משו"פ. והשתא א"ש דברי הר"ן, דסברת לדידי שוה לי מהני
להחשיב הדבר לפרוטה אבל עכ"פ בעינן ע"ז גם שם ממון ואילו לא הי' שום מקום
בעולם דשו"פ, אין ע"ז שם ממון ולא מהני לדידי שוה לי לשווי שם ממון על דבר
שאינו ממון בעצם. אבל השתא דיש מקום ששוה שם פרוטה, ממילא יש ע"ז שם ממון אבל
אכתי איכא חסרון דחסר בשיעור פרוטה במקום זה ולזה אם תאמר לדידי שוה לי מסתלק החסרון
הוה.
הנה לענין שבועה וישיבת הדיינים ס"ל לרה"ג דהעיקר שיהא בזה
תורת ממון והתם א"צ שיעור פרוטה ולהכי ס"ל דנשבעין על כלי פחות משו"פ,
דיש ע"ז תורת ממון כיון דיש לזה חשיבות ולא אכפת לן אם אין בזה שו"פ דהתם
א"צ שיעור. ולענין קידושין הא דנסתפק הרשב"א אם מהני כלי פחות משו"פ
היינו משום דמסתמא כשמקבלתו הוה כאומרת לדידי שוה לי וכמש"כ הר"ן לגבי קידש
בתמרה דהוה כאומרת לדידי שוה לי אלא דאילו לא הי' על כלי שם ממון לא מהני ריצוי דידה
אבל כיון דחזינן לענין שבועה דמהני בכלי פחות משו"פ הרי דיש ע"ז שם ממון
וא"כ לדידי שוה לי מהני.
עי"ז יתיישב קושית קצה"ח מסוגיין [בדף ג.], דדוקא היכא דמקדש
אותה בדין כסף ומקבלתו הוה כאומרת לדידי שוה לי אבל בסוגיין הא מיירי שאומר שמקדשה
בחליפין לא הוי כאומרת לדידי שו"ל דהא בתורת חליפין קיבלתיה וכל חליפין הא א"צ
שו"פ, וליכא הוכחה כלל דקבילתי' לשם שו"פ דלהוי כאומרת לדידי שו"ל.
והא דדף י"ג מוכח דאפילו בכלי לא מהני לקנין קרקע אלא בתורת חליפין ולא בתורת
כסף כמש"כ הקצה"ח, היינו נמי בגוונא דלא שייך שהמוכר אומר לדידי שו"ל
כגון לשיטת הפוסקים דלא מהני לדידי שו"ל אלא אם הוא רגיל באמת ליתן בעדו סכום
זה וכדאמרי' ודוקא ר"כ [שבשבילו הסודר היה שוה ה' סלעים] ומיירי הכא שהמוכר אינו
רגיל ליתן בעד זה פרוטה א"נ כשאין המוכר יודע דצריך שו"פ לקנין כסף [עי'
כתובות דע"ג דנחלקו גבי קדושין אי אדם יודע שאין קדושין תופסין בפחות משו"פ]
דאז סתם קבלתו לא הוי כאומר לדידי שו"ל א"נ כגון שאומר בפירוש שלדידי לא
שוה לי פרוטה וכל כה"ג ודאי לא מהני כלי משום חסרון שיעור של שו"פ.
ובס' משנת יצחק הוסיף שעדיין קשה קושית האבני מלואים מציפתא דאסא
דה"נ דהוה כאומרת לדידי שוה לי ואפשר דגם התם מיירי דידוע דאינה מחשיבה זה בשוה
פרוטה או נימא דאין ע"ז שם כלי.
אך בעיקר דברי קה"י צ"ע דכיון דספיקת הרשב"א דיועיל כלי
פחות משו"פ הוא בצירוף סברת לדידי שוה לי א"כ הו"ל לרשב"א להזכיר
זאת דהא חידוש הוא דמהני לדידי שוה לי בכה"ג גם מש"כ דבסתמא הוה כאומר לדידי
שוה לי ובקרקע מיירי בגונא דלא אמרינן לדידי שוה לי צ"ב ונראה כ"ז דוחק
עכ"ד המשנת יצחק.
עי' עוד בס' זכרון תולדות האש [עמ' ק"מ והלאה מאמרו של
הג"ר מרדכי מן זצ"ל] שלמד שדברי הרשב"א שאולי בכלי בפחות משוה
פרוטה מועיל לקידושין הם רק לפי ההו"א של הסוגיא [ג.] שחליפין קונה מטעם כסף
אפילו בפחות משוה פרוטה אבל לא למסקנה עיי"ש עומק דבריו. ובמנחת אשר [סי' ז']
כתב שכוונת הרשב"א לומר שאם חליפין הוא מטעם כסף [דלא כמסקנת הגמרא בדף ג.]
אז מהני גם בפחות משוה פרוטה ואולי יש מחלוקת בין הסוגיות ויש דעות נוספות
בש"ס הסוברות שחליפין מטעם כסף ומהני בפחות משו"פ עיי"ש. ועי' בס'
חמדת שלמה [קידשין י"ב], קוב"ש [קידושין אות י"א], זכרון שמואל
[סי' מ"ט], דבר מלך [מס' קידשין סי' ג'], ובהרחבה בס' מערכת קנינים [רוטנר מערכת
ז'] ועוד ועוד.
לזכות נעכא גיטל בת רחל אסתר זרעא חייא וקיימא די לא יספוק ולא יבטול מפתגמי אורייתא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה