יום שני, 20 בינואר 2014

עונש גרימת צער לזולת

שמות כב כא - כל אלמנה ויתום לא תענון וגו' וברש"י שם הוא הדין לכל אדם אלא שדיבר הכתוב בהווה וכו'. מובא במכילתא שם אות קפ שר' ישמעאל אמר לרבי שמעון שהיה דואג ולא ידע על מה הוא נהרג אמר לו מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא שותה כוסך ונועל סנדלך ועוטף טליתך וכו', והתורה אמרה אם ענה תענה אחד ענוי מרובה ואחד ענוי מועט ואמר לו רבי שמעון ניחמתני רבי ע"כ.
 
נורא נוראות עומק הדין! על גרימת המתנה קצרה לאדם אחר כדי לשתות כוסו - נהרג. עני מגיע אליך הביתה. הוא ממתין בדלת, וממתין וממתין..... כמעט שוכחים ממנו. האי-הנעימות באסיפת צדקה מתעצמת כאשר ממתינים ללא צורך. בני הבית עסוקים, ויש גם המניעה הטבעית שיש לאנשים מלתת צדקה, וכבר אמרו חז"ל שבכל מקום שיש חסרון כיס, צריך זירוז. אדם מקבל טלפון בבית, אבל הוא עסוק במשהו והמטלפן ממתין. בשמים דנים את האדם על צער ההמתנה שגרם לזולת. אמנם "וסביביו נשערה מאד", אבל רואים את חומרת גרימת צער לזולת וכל אחד נשפט לפי הדרגה ורמת-הציפיות-השמימיות שלו

עי' בספר ברכת מרדכי על פ' משפטים 
לרפואת מרים ברכה בת שרה בתוך שח"י 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה