יום שני, 7 באוקטובר 2013

לשנות תחילת נוסח הקדושה מהקהל

נכתב מוצאי יום המר והנמהר - פטירת הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל ענק הענקים ששינה פני תבל 
בשו"ת יביע אומר ח"ו סי' י' אות ד' [ועי' ח"ז סי' י"ד] כתב שספרדי המתפלל עם מנין של אשכנזים, לא ישנה נוסח הקדושה לומר 'נקדש את שמך בעולם' כנוסח אשכנז אלא יאמר כמנהג אבותיו נקדישך ונעריצך כיון שעיקר הקדושה היא הפסוקים קדוש קדוש וכו' אבל ההקדמה לקדושה אינה מעיקר הקדושה וכדכתב המג"א סי' סו' והאחרונים יעו"ש, לפיכך אינו נחשב כאומר סדר קדושה ביחיד, וחלק עמש"כ בס' שבילי דוד סי' קכ"ה יעו"ש. וכ"כ עוד בשו"ת יחוו"ד ח"ג עמ' כב בהערה. ואחריו נמשך בנו בס' ילקוט יוסף ח"א עמ' קע' סעי' מא' יעוש"ב.
וראיתי בשו"ת אדני פז [ח"א סי' ה'] שהקשה, דמה שייך כאן לדון אם נקדש את שמך הוא מעיקר הקדושה או לא שאפי' אם אינה מעיקר הקדושה מ"מ כיון שאומרים אותה בקול רם, א"כ אם ישנה ממה שאומרים הקהל, הרי זה שינוי וגורם למחלוקת [פסחים נ.] אלא אם כן יאמר בשתיקה ובלחש. וראה שו"ע סי' קכ"ה ומ"ב שם סק"ב. ותנא דמסייע לי הוא הגר"מ פינשטיין זצ"ל שכתב בשו"ת אגר"מ [חאו"ח ח"ב סי' כג עמ' קצה] שאין לשנות מנוסח נקדישך או נקדש את שמך בעולם ממה שנוהגים הציבור לומר ואף שעיקר הקדושה הוא רק אמירת קדוש ברוך וימלוך, ונקדישך וכו' הוא חיוב להש"צ מ"מ כיון שהמנהג הוא שגם הציבור אומרים אותו וכפי שכתב המג"א [סי' קכה סק"ב] בשם הכתבים ורעק"א שם. וגם שאמירתו נחשב כאומר עם החזן, לא שייך שיאמר בלשון אחר מכפי שאומר החזן תחילה יעו"ש עכ"ד.
ויש להעיר על הערתו, שאין האגרות משה בא מטעם מחלוקת כמו שהמעיין שם בתשובה יראה אלא האיסור הוא משום דאין לומר תיבת נקדישך או נקדש ביחיד כי ההיתר הוא רק מצד הציבור, לכן אסור לומר תיבה אחרת משל הציבור דנחשב כאומרה ביחידות. ועי' בס' ברכת ראובן שלמה [ח"ז סי' י"ז] שהאריך להשיג על האג"מ דלשיטת האריז"ל [שסובר נגד המחבר שכל יחיד אומר נעריצך, ועליו מבוסס מנהגנו לאומרו, בעוד שהמחבר סובר שרק הש"ץ אומרו] אין "נעריצך" אלא הקדמה של היחיד לומר קדושה ולכן אין צורך לאומרו יחד עם הצבור וכנוסחתם [וכדעת היביע אומר]. והסיק שם שיאמר בנוסח שלו ובלחש [ותמוה, דבאריז"ל מפורש שיאמר המילים נעריצך ונקדישך בקול רם. וא"כ שוב יש חשש מחלוקת. אלא, שכאשר ידוע שיש שינויי מנהגים לא שייך מחלוקת כמ"ש היביע אומר בתשובה שם]. ועי' עוד שו"ת מנחת יצחק [ח"ז סי' ה'], שו"ת משיב דבר [ח"א סי' י"ז] רבבות אפרים [ב' מ"ד].
ודרך אגב בהיותי בזה ראיתי בס' משאת כפי [לג"ר דוד קאהן שליט"א עמ' קל"א וכן העיר בס' לחם חקי ח"ג עמ' רכ"א] שהעיר שבנוסח אשכנז למוסף לש"ק אומרים נעריצך ונקדישך, ולפי נוסח ספרד לשחרית אומרים נקדישך ונעריצך. ולכאורה שניהם נובעים מקרא דישעיה [כ"ט כ"ג] והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו. וצ"ע שנוסח אשכנז שינה מסדר הקרא?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה