יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מה ענין בקשה לוידוי?

ת"ר כיצד מתוודה עויתי פשעתי וחטאתי וכו' וכן במשה הוא אומר נושא עוון ופשע וחטאה דברי ר"מ. וחכמים אומרים עוונות אלו הזדונות, פשעים אלו המרדים, חטאים אלו השגגות, ומאחר שהתוודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתוודה על השגגות. ופרש"י "בתמיה, אם על הזדונות ימחלו לו, אין צריך לבקש שוב על השגגות". אלא כך היה מתוודה חטאתי
ועויתי ופשעתי לפניך וכו' אלא מהו שאמר משה נושא עוון ופשע וחטאה אמר משה לפני הקב"ה בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות ע"כ. וקיי"ל כחכמים וזש"כ הר"מ [תשובה א א'] המתוודה
אומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך.

ויש להתבונן בסברת חכמים שדחו דברי ר"מ מהטעם דאם על הזדונות ימחלו לו א"צ 'לבקש' שוב על השגגות [לשון רש"י].
ולכאורה יפלא, וכי הוידוי הוא בקשת מחילה, והלא כל ענין הוידוי לכאורה לומר בפיו את מה שגמר בלבו לעזוב חטאו וכו' וזהו אחד מחלקי התשובה, והרי פשיטא דגם אם מוחלים לו על הזדונות, עדיין חובה עליו לשוב מעבירות שעשה בשגגה וממילא גם להתוודות עליהם כחלק הגומר במעשה התשובה. וא"כ מה התמיה שמתוודה על השגגות אחר הזדונות, וצ"ב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה