כתוב בתחילת פרשת שמות "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ועל זה נאמר במדרש, שאמרו המצרים בא ונזדוווג לאומה זו, אמר להם שוטים וכו' אילולא יוסף לא היינו חיים. כיון שלא שמע להם הורידוהו מגדלותו ג' חדשים עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם, והשיבו אותו למקומו לפיכך כתיב "ויקם מלך חדש".
וראיתי בספר כרם חמד [עמ' פ"א] שהקשה קושיית 'פצצה' בשם הגאון מטשעבין זצוק"ל שבזמנו כינו אותו 'זקן הרבנים בארץ ישראל' ו'שר התורה': בגמרא נאמר [סוטה מ"ד.] וכן פסק הרמב"ם [פ"ז מהלכות מלכים הלכה ח'] ד'כי יקח איש אשה חדשה לא יצא למלחמה' – פרט למחזיר גרושתו שאין חדשה לו. אם כן למה כאן שהיה מלך והורידוהו ואח"כ חזר נקרא מלך חדש, עד כאן קושייתו הנפלאה, ונשאר בצ"ע.
ונראה להציע בפני הלומדים כיוון אפשרי: כאשר מתייחסים למלך אינו מעניין אותנו המלך כאישיות, כאינדיווידואל, כפרט, אלא מעניין אותנו המדיניות שלו, המצע הפוליטי שלו, המלך בתור מייצג המלוכה. ואם כנים הדברים, כאשר המלך משנה גזירותיו, מבחינתנו נחשב כאילו יש מלך חדש.
לעומת זאת, כאשר מתייחסים לאשה שהתגרשה מבעלה, מה שמעניין אותנו כמובן היא האשה הפרטית הזאת. אי לכך, כשהיא התגרשה והתחתנה שוב אי אפשר לומר שבעלה לקח אשה חדשה, כי היא אותה אשה ממש ובעצמיותה שום דבר לא השתנה.
מובן, איפוא, שפרעה היה מלך חדש כאשר התחדשו גזירותיו ואילו האשה אינה חדשה בנישואין שניים.
וקרוב לזה מצאתי בס"ד בספרו של הגאון מבגדד 'בן יהוידע' [ז:] אבל דומני שתשובתי היא קצת שונה ומרווחת יותר.
והנה בס' תורת חיים [בגמרא עירובין נ"ג.] כתב שיש נפקא מינה בהבנת המילה 'חדש' בדין מקח וממכר, שהאומר לחבירו בית חדש אני מוכר לך, והוא ישן אלא שסיידו וכיירו וציירו עד שנראה כאילו הוא חדש, למ"ד בגמרא חדש ממש, המקח חוזר דחדש ממש בעינן, ולמ"ד נתחדשו גזירותיו המקח קיים, דכיון דנראה כאילו הוא חדש אע"ג דלאו חדש ממש הוא חדש קרינן ליה עכ"ד.
קושטא קאי, לאור ההבחנה דלעיל, נראה שכולם סוברים שבמקח וממכר 'חדש' פירושו חדש ממש, שרק בנידון מלכות אפשר לומר שאין צורך שהמלך יהיה חדש ממש כל עוד שחלה שינוי במדיניות שלו, נמצא שבחינתנו המלך חדש ממש. אבל באופן כללי הפירוש הפשוט של חדש הוא חדש ממש [אא"כ יש לנו סיבה מיוחדת להוציא מההבנה הפשוטה]. נמצא שבמקח וממכר אין חולק שהאומר שמוכר בית חדש צריך למכור בית חדש ממש.
ואורו עיני כאשר מצאתי שבירושלמי סוטה [פ"ח ה"ז] שסדו בסיד ופתחו בו חלומות לא היה חוזר מעורכי המלחמה עיי"ש. הרי שעל ידי שסד את ביתו לא נקרא בית חדש שנאמר בו 'מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו'. ומבואר כדברינו שאין חולק על כך שהבית נקרא חדש רק כאשר הוא חדש ממש. איברא, החידוש נופל לבירא לפי דברי המשנה למלך [פ"ז מהל' מלכים ה"ח] דכל זה אליבא דרבי יהודה דס"ל בסוטה [מ"ג.] דס"ל דאף הבונה בית על מכונו [שסתרו ובנאו במידה ראשונה – רש"י], אינו חוזר מעורכי המלחמה, אבל אנן לא קיי"ל כר' יהודה וכמש"כ הרמב"ם בפירוש המשניות שם עיי"ש. ולפ"ז יוצא דלדידן גם כשסדו בסיד דינו כבית חדש, ושלא כדברינו. ועיין בס' להורות נתן [על ספר שמות עמ' ה'] מה שדן בזה.
ויה"ר שנזכה בקרוב ל'אור חדש על ציון תאיר'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה