עשרת הדברות
א] מאמר זה נכתב בעיקר עפ"י מה שכתב הגאון ר' בנימין סורוצקין שליט"א בספר 'נחלת בנימין' [יתרו], והגאון ר' דוד הקשר זצ"ל בספר מנחת ביכורים. והדברים נפלאים ומאירי עיניים.
ב] הרמב"ם כתב [פ"י מהל' ס"ת ה"י] וז"ל: מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר עכ"ל. ונראה ללמוד ולהוכיח מדברי הרמב"ם אלו דשאני עשרת הדברות שהן דברים שבלוחות משאר דברים הכתובים בתורה, דאילו שאר דברים הכתובים בתורה שהקב"ה אומר ומשה כותב, הרי יסודם נבואת משה ואף דבשעתו אמרום נביאים אחרים אולם הרי חזרו וניתנו למשה והוי נבואת משה וחפצא דתורה, אולם עשרת הדברות לא ניתנו למשה בנבואה ומשה אינו אלא כמעתיק הדברים האלו מלוחות עצמן, וזהו מש"כ הרמב"ם דברים שבלוחות הן שבכל ספר וספר דעשרת הדברים הכתובים בתורת משה הן הן הדברים שבלוחות עצמם והם דברי אלוקים חיים ולא נבואת משה.
ג] והדברים מתבארים עפ"י מה דאי' בב"ב [דף י"ד.] משה כתב ספרו וספר בלעם והקשו ע"ז דהרי משה כתב גם ספר אברהם ויצחק וכל שאר נבואות המבוארות בתורה ומאו שנא דנתייחד ספר בלעם בזה. וכבר האריך בזה הגר"ח לבאר דשאני נבואת בלעם משאר כל הנביאים דרק נבואת משה יש עליה דין תורה ואילו שאר נביאים אין על נבואתם דין תורה כי אם דין נביאים [והרי חלוקים הם תורה ונביאים בעיקר קדושתם] והא דחלה על נבואת אברהם דין תורה הוא משום דחזר וניתן למשה [דהקב"ה אומר ומשה כותב] בתורת נבואת משה ורק אז חל על הנבואה דין תורה אבל בשעתה כשאמרו אברהם וכיו"ב לא היה ע"ז דין תורה. ושאני בזה נבואת בלעם דהא דחל ע"ז דין תורה אינו משום דחזר וניתן למשה בתורת נבואת משה כ"א דנבואת בלעם בשעתה חל ע"ז דין תורה ומשה איננו אלא כותב ספרו וספר בלעם.
ד] ונראה פשוט דה"ה הדברים שבלוחות חל עליהם דין תורה קודם נתינתן להכתב בתורה והרי הם תורת ה' ודברי אלקים חיים ולא תורת משה, וכמו שמשה כתב ספרו וספר בלעם ה"נ כתב ספרו וספר הקב"ה.
ה] ובכך ויבנו דברי הגמרא בברכות [ה.] וא"ר ר' לוי בר חמא אמר רשב"ל מאי דכתיב 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם', לוחות אלו עשרת הדברות תורה זו מקרא וכו' וכבר הקשו בזה דהרי עשרת הדברות כלולות בתורה וא"כ למה נתייחדה להן נתינה בפני עצמה? אולם לפי מה שנתבאר אדרבה עיקר הנתינה היתה על הלוחות ועשרת הדברות, דניתנו בתורת דברות ודברי אלקים חיים וזהו עיקר הדין בזה דניתנו גם קודם נתינת התורה בתורת לוחות, וגם כשנכתבו בתורה אין זה אלא בתורת דברים שבלוחות, שכבר חל עליהם דין תורה בשעת אמירתם ונתינתן ולא בשעה שכתבם משה בספר תורה, ועשרת הדברות שבתורה הם בחפצא דברים שבלוחות הברית, והן הן דברי הרמב"ם שמשום הכי חייבים לכבדו ולהדרו יותר מדאי וממילא דדינם בארון כדין לוחות שאין זה רק תורת משה כ"א דיש בו גם דברי הקב"ה ודברי הלוחות עצמן וכמש"נ.
ו] ובדברים אלו יוארו באור חדש מה שאנחנו אומרים בתפילת שחרית של שבת "ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל את השבת וכו' וכבר הקשו ע"ז דהלא גם דברים שבלוחות כתובים בתורה ומה שייך תו לומר 'וכן כתוב בתורתך'? אולם לפי מה שכתבתי הרי הדבר מבואר היטב, דשני ענינים הם, דמה שכתוב בעשרת הדברות הן הן דברים שבלוחות וגם כשהם כתובים בתורה יש לה דין בפני עצמה בתורת לוחות ולכן הוסיפו דגם בתורת משה כתוב בהם ענין שמירת שבת מלבד מה שכתוב בלוחות הברית ומה שכתוב בעשרת הדברות הן הן הדברים שבלוחות. ומובן גם מה שאחרי שאומרים 'ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת' והיינו מצפים שיובא פסוק מאותן לוחות, מביאים כסייעתא, למרבה ההפתעה, פסוקים מפרשת כי תשא? אבל לפי מה שנתבאר הם שני דברים שונים – מה שכתוב על שני הלוחות, ומה שכתוב בתורתך.
ז] ולפי מה שכתבנו יתבאר היטב הא דאיתא במס' סופרים [פי"ב ה"ג] ובירושלמי [פ"ג ממגילה ה"ז הובא בס' המנהיג הל' חג סי' סב] לוי בר פסטי שאל לר' חנינא אילין ארוריי' מהו דיקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן א"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה וכו' א"ל ר' סימון בשם ריב"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וכו' א"ר אבהו אני לא שמעתי אלא נראים הדברים בעשרת הדברות, והיינו דהמנהג הקדום היה דראשון העולה לתורה היה מברך לפניו והעולה לתורה אחרון היה מברך לאחריו וע"ז אמר ר' אבהו שבקריאת עשרת הדברות העולה מברך לפניו ואחריו.
ח] והנראה בזה דבאמת ב' דינים נאמרו בקריאה של עשרת הדברות חדא דין קריאת התורה, ושנית קריאת החפצא של הדברים שבלוחות לא בתורת משה כ"א כחפצא דלוחות.
ט] וזהו דין קריאה שמצינו בשבועות, דהנה בקריאת עשרת הדברות מצינו שני מנהגים דמנהג אשכנז לקרוא בשבועות בטעם עליון [שבו כל דברה היא פסוק בפני עצמו] ואילו בפ' יתרו ובפ' ואתחנן לקרוא בטעם התחתון [שחלוקת הפסוקים שונה] כמבואר בחזקוני פ' יתרו ומובא במג"א וביאור הלכה סי' תצ"ד [ע"ש לעוד הבדלים בין טעם עליון לטעם תחתון], ואילו מנהג ספרד דלעולם קוראים הדברות בטעם עליון, וצ"ב מנהג אשכנז, מ"ש דבכל השנה שקוראים בטעם תחתון משבועות שקוראים בטעם עליון.
י] ולפמש"כ הדבר מבואר היטב, דבכל השנה קוראים מדין קריאת התורה הרגילה, ולכן קוראים ע"פ הטעמים הרגילים שנמסרו לנו לקרוא בהם את התורה. ואילו בשבועות ישנו דין קריאה מיוחד מדין קריאת עשרת הדברים שבלוחות, ובזה מתאים לקרוא ע"פ טעם העליון דייקא, שמחלק את הדברות לעשר פסוקים. ומסתבר ששמענו את עשרת הדברות בהר סיני בטעם העליון והקריאה בשבועות אמורה להחיות מחדש את המעמד. [ומנהג ספרד הוא גם מובן בפשטות, דתמיד כשמגיעים לעשרת הדברות צריך להדגיש את המעמד הנשגב ששמעו עשרת הדברות ולא לקרוא סתם מדין קריאה רגילה. או שכל קריאה בתורה היא חזרה על מעמד הר סיני. ולכן כתוב בפוסקים שצריכים שלשה אנשים ליד ספר התורה – אחד כנגד ה' אחד כנגד משה ואחד כנגד עם ישראל. ויש נוהגים שיחיד תמיד קורא בטעם התחתון, וגם זה מובן, דאין זכר למעמד הר סיני ואמירת עשרת הדברות ביחידות כאשר מהותו של המעמד היה 'יום הקהל' כמודגש בתורה.]
יא] ובתשובות הרמב"ם [פאר הדור רס"ד] ביטל המנהג שיעמדו בעת קריאת עשרת הדברות בציבור עיי"ש, ובאמת לפי דברינו ראוי לפחות בשבועות לעמוד, כי אז קוראים בטעם העליון זכר למעמד ההוד [ולמנהג ספרד אולי מן הנכון שתמיד יעמדו].
יב] ולפ"ז נראה דזהו הביאור במס' סופרים שר' אבהו אמר שבקריאת עשרת הדברות מברכים לפניהן ואחריהן. דלפי מנהג אשכנז כוונתו לשבועות שאז זהו דין קריאה בפנ"ע שקוראים בתורת חפצא של עשרת הדברות, וכדי להדגיש את המיוחד שבזה צריכים לברך לפניהן ואחריהן. ולפי מנהג ספרד יתכן לומר שכוונתו גם לקריאת פרשת יתרו ופ' ואתחנן, שתמיד קוראים בתורת חפצא של עשרת הדברות, ובעי ברכות כדי להדגיש זאת.
י"ג] ומעתה הדרך סלולה בפנינו לתרץ את מה שהקשו הפוסקים דאיך קוראים לא תרצח בטעם עליון ועושים ממנו פסוק שלם, הלא קיי"ל כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן. ולפי מש"כ מבואר באר היטב, דכל הדין של כל פסוק הוא דין האמור בקריאת תורת משה, אולם בקריאת תורת הלוחות לא נאמר בזה דין פיסוק כ"א כמו שניתנה בתורת עשרת הדברות, ואילו היה שייך היינו קוראים את הלוחות עצמן בשבועות אך עכ"פ כיון שהדברים שבלוחות הן הן בכל ספר וספר קוראים את עשרת הדברות בתורה בתורת חפצא דערת הדברות וכש"נ.
יד] והנה מצאנו בס"ת של המלך שנושא עמו תמיד כתבו הגאונים [הובא בערוך ערך תפל וכן בפי' הרא"ש על התורה פ' יתרו וכן הוא בדעת זקנים מבעלי התוס' דברים יז כ] דרק את עשרת הדברות, שבהן נכללו כל התרי"ג מצוות היה נושא עמו, וקצת צריך עיון הרי אין כותבין מגילה מהתורה בפני עצמה [גיטין ס.] ואיך כתבו את עשרת הדברות בלבד.
טו] ולאור האמור מובן דכל הדין שאין כותבין מגילה מגילה נאמר על שאר חלקי ספר התורה אבל עשרת הדברות מותר לכתוב בפני עצמה כי יש לו מעמד עצמאי בתורת עשרת הדברות שבלוחות.
ואפשר להאריך עוד בזה - עיין בספר תפארת ישראל פרק ל"ה שהסביר את ההבדל בין עשרת הדברות ושאר מצוות התורה, בס' זאב יטרף [שמות פרק ס"ו], חבצלת השרון [פ' ואתחנן], טל לישראל [סי' כ"ב], מועדים וזמנים [ח"ז סי' רל"ד], שו"ת שואלין ודורשין [ח"ה סי' י"ד], ובאור אברהם [רות בהקדמה].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה